בתרבויות עתיקות היה נהוג, מעל גיל מסוים

להזמין לעצמנו טקס לימי הולדת "גדולים".

הקהילה נפגשה ואחרי אוכל טוב ומוסיקה טובה כולם התכנסו.

וככה מול כולם, החוגגת או החוגג שיתפו על הדרך שעשו בחייהם.

על הייעוד שהגשימו,

על מורות ומורים גדולים שהיו להם,

על מה שהצליחו לחולל עד כה.

​

ואז הקהל הוזמן לשתף בסיפורים על משהו טוב

שאותה חוגגת או חוגג עשו בשבילי.

לפעמים גם היו בגדים מיוחדים.

​

יש משהו חזק במיוחד ביומולדת עגול כשעשור מגיע לסיום.

המעמד מייצר משהו בתוכנו וגם משהו אצל אלו שסביבנו.

​

זה גורם לנו לעצור, להתבונן, למדוד את מקומנו ולהישיר מבט קדימה- לשאול, "לאן עכשיו?"

  

גם בימינו יש דרכים לעטוף את "ילדי וילדות היומולדת" באהבה,

לשקף להם את השפעתם המיטיבה עלינו, ולתת להם כוחות להמשך הדרך.

 

אז יום הולדת שמח ולחיים! להמשך חיים טובים ומיטיבים!